כשהלחימה עוברת לעורף

יצא לי לאחרונה לחשוב עם עצמי, למה אני בעצם לא ימני? ולמה אני גם לא שמאלני?
שמתי לב שיש בעיה גם בימין הקיצוני וגם בשמאל הקיצוני. אם לנסות לתאר אותה בדרך המדויקת ביותר שאפשר – ימנים קיצוניים לא מודעים לעובדות, מאכילים אותם שקרים, ופשוט אין להם מושג. שמאלנים קיצוניים, לעומתם – מודעים לגמרי לעובדות, אבל מתעלמים מהם באופן בוטה וחסר פרופורציות לחלוטין.

יש לי כאב ראש מאנשים שמחליאים אותי, אז אני אתרוקן מכל או שאני שונא, וכך אוכל להמשיך ביומי הטוב.

אני שונא פוליטיקאים ש"מבינים בכלכלה", שמדברים על כלכלה חופשית, ואז מוכרים את המדינה לקומץ עשירים, ומערימים קשיים בירוקרטים עם כל הכלים העומדים לרשותם מול כל אחד שרוצה להיכנס לתחרות ולפתוח את השוק.

אני שונא ימנים שמדברים על "הם שונאים אותנו", ואז צועקים "צריך להרוג את כל הערבים".

אני שונא שמאלנים שרואים מקרה בפריפריה ואומרים "אני מתבייש להיות ישראלי", אבל יושבים להם בעיירות מפותחות, עם תחבורה טובה, עבודה טובה, בתי ספר טובים לילדים, איכות חיים, ומשאירים לאלו שם בפריפריה חינוך גרוע (גרוע במקרה הטוב, מתחת לכל ביקורת ברוב המקרים), בלי סיכוי לעתיד, בלי סיכוי להתפתח, בלי סיכוי לרכוש דירה או לחסוך, בלי תאורה בכבישים (אם אפשר לקרוא לזה כביש).

אני שונא ימנים שמשווים את התנאים של ערבים בארץ לתנאים של ערבים בארצות ערב. אם זה ככה אז למה אתה משווה את התנאים שלך לתנאים של גרמניה או ארה"ב? לך מותר? ועוד בשביל מילקי? אפס.

אני שונא ערבים ששמספרים שמפלים אותם לרעה, ואז נותנים 20 מנדטים למפלגה שעושה בדיוק את זה – מייצרת ניכור בין יהודים וערבים במדינה ע"י הסתה ופולוליזם זול.

אני שונא פוליטיקאים חסרי מעוף, שבכל פעם שיש פיגוע בישראל הם מדברים על כמה שהפתרון הוא מדיני, ואף איש תקשורת לא מעז לשאול אותם "כיצד?!", כי אין לזה תשובה, והם בטח היו מרימים כתפיים.

אני שונא פוליטיקאים ימנים, שמאכילים את הציבור שלהם בשקרים גסים, מפגינים נגד עצמם, מצביעים נגד הצעות חוק של עצמם, מספרי שהבעהי היא בג"צ או היועץ המשפטי, או חרטא אחרת. כן, כי לחסום חוק חשוב שלא מתאים לאיזה מקורב זה אפשרי תוך פחות מיום, אבל לאשר חקיקה צודקת בדברים הרבה יותר פשוטים – זה דורש 6 שנות כהונה ובג"צ אשם בהכל.

כנראה שיש עוד כמה שאני שונא, אבל כבר נרגעתי להיום. אז שיהיה יום שמח!

שירים לאלכסיס

סרט מעולה, שאני ממליץ לכל אחד לצפות.
לא אכתוב כאן את עלילת הסרט, כי גם אני לא קראתי את התקציר לפני שצפיתי בו, וההמלצה שלי היא לצפות בו ללא הכנה מוקדמת.

בגדול, סרט על אהבת נעורים, שנתקלת בקשיים כפי שאפשר לצפות מכל אהבת נעורים.

ניתן לצפות בסרט דרך YNET או וואלה. לדעתי וואלה דורשים הרשמה או התקנה של טולבר, ואין לי כח לזה, אז הנה הלינק לצפייה דרך YNET:
http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-11981-112684,00.html

תהנו.

כשהשאיפה לתרבות מתנגשת עם החופש התרבותי

בערך לפני חודשיים, קיבלתי שיתוף על סדרת טלויזיה אינטרנטית בשם "נביאים". ראיתי את הפרק הראשון, ולמרות שאני מזרחי שגדל בדרום תל אביב, נחפשתי שם לדברים חדשים שלא נחשפתי לפני כן.

בגדול, זאת היתה הפעם הראשונה שנתקלתי במאבק לשמירה על האתניות, שאני עצמי חלק ממנה ואף פעם לא שמתי לב שנגזלה ממני.

כל פרק מציג אישיות שמספרת את הסיפור על המאבק האישי שלה, שהוא קצת גם המאבק שלי, אע"פ שלא תמיד באופן ישיר, אבל הרגיש לי שאם לא ארגיש חלק מזה, אז אאבד לגמרי את פיסות מתוך חלקים עצומים מאישיותי, שמגדירים אותי.

אז אני רק יכול להמליץ לכם – כנסו לערוץ היוטיוב של "נביאים", צפו בפרקים, שתפו הלאה.

כניסה לערוץ היוטיוב של נביאים