זה סיפור ארוך, ואני גם יכול לכתוב פוסט לצרכים עצמאיים שרק אני אראה אותו בממשק ניהול, אבל היות ומדובר על התוכן הראשון שאני כותב, והבלוג הזה במילא ריק, אז מה אכפת לי לכתוב כאן לאט לאט ולעדכן?

תוך כדי הכתיבה, אני אכתוב הערות שקשורות לבעיות שבהן אני נתקל תוך כדי מילוי התכנים של הבלוג, ואסמן אותם באיזשהו סימון שייראה לי לנכון, למשל:

בנקודה הזאת ממש חסר לי שבממשק הניהול, עורך התוכן מיושר לשמאל, למרות שבקונפיגורציה יש אפשרות ל״ימין לשמאל״ כפי שהעיצוב סודר.
כמו כן, מאוד חסר לי העובדה שבעורך התוכן (וגם בעיצוב הבסיסי) אין הבדל בין ctrl+enter ו-enter (כלומר, שורה חדשה מול פסקה חדשה).

הערות אלו שנכתבות תוך כדי הכתיבה, יתוקנו בעתיד (או כבר תוקנו, אם אתם קוראים את זה מהעתיד הרחוק יותר).

אז הכל התחיל כשרציתי בלוג לעצמי.
לא היה לי מה לכתוב, אולי איזה חומר גולמי לרעיון של כמה פוסטים (אני בטוח שעדיין יש לי אותו), אבל ממש רציתי לזבל לאנשים אחרים את המוח בטקסט חסר משמעות.

כמו כן, אני אייפוניסט. בהגדרה זה אומר שמה שהכי מעניין אותי, זה הנוחות שלי, לא להתאמץ יותר מדי כדי להשיג דברים שאחרים בטח כבר עשו. רק אתם צריכים להתאמץ כדי להוציא משהו טוב מטקסט כזה שהגעתם לקרוא, כדי שאולי יעזור לכם בחיים.
היות ואני אייפוניסט, רציתי פלטפורמה שאני רק אלחץ על כפתור, מקבלים העלאה של כמה קבצים ואיזה עיצוב - והופ - יהיה לי בלוג. רציתי לחוש כמו משתמש.
הרי כל הקטע בבלוג, זה לכתוב את התוכן, ולא להתעסק בפיתוח שלו (כמה אירוני אה), ולכן אני לא רוצה משהו שבכל מאמר שאכתוב, אני אצטרך לעשות קומיטים. מה שמבקר מסעדות יכול להשתמש - זה מה שטוב גם בשבילי.

אז הלכתי על וורדפרס.

ומשם התחילו הצרות..

Tag: וורדפרס

לכתוב פלטפורמה מאפס? חלק ב׳

לכתוב פלטפורמה מאפס? למה?